האם תיתכן שמחת הלב בזוגיות
"בזוגיות יש שמחה של הלב כששני אנשים הופכים להכרתיים ואחד שומע את השני והשני עונה לו, הוא התקרב ענה ברגש אמיתי, אוהב מהלב וחזר למקומו".
"שניים שחיים יחד אם אתה כועס, דרך ערבוב של כעס עצמי ישן הרשום כלפי אמא, או אבא מילדות האדם יענה בהתאם לעומס ולא בהתאם לדברים שניתנים לו.
אם ברגע של התקרבות פנימית נוכל דרך קשב בזמן שמקשיבים למישהו, לזהות לקלוט מה מתקרב לפניו נוכל לראות שזו השלכה של הנפש שלנו על הדובר ובזאת אנו לא מקשיבים ולא עונים לו באמת."
"הלימוד דרך כוחו, תנועתו דרך הקשריו הפנימיים משפיע, באם נלמד להקשיב, לקשב הפנימי יש מעבר ישיר למרכז הלב ולשכל, לפנימיות שלנו, אז מאותו מרכז רגשי שיש לנו, מרכז מלא חום נוכל להתקרב כלפי לב אחר בלי לדחות אותו.
מכאן החלקים פותחים דרך למעברים הנסתרים, הסודיים, אשר בכוחם הם פורצים את החסימות".
אז עונים לנאמר ברגש, כי אז נפגשנו, התקרבנו, הבנו לליבו של האדם, התחשבנו ונתנו.
אז מה הפלא שכה קשה להיקלט להריון ?
דבר מביא דבר ...
אך אפילו אם נעבוד קצת על הזוגיות שלנו אפילו קצת שמחה בלב, תביא עוד שמחה בחיים.
בלי התחלה של שמחה לא תהיה שמחה.
שמחה רוחנית היא מעצם האור הקיים פנימה.
שמחה גשמית זו שמחה של הלב, כשהלב מתרחב בהתחדשות לשמוח מדבר זה, או אחר, זה שוכן בתוך הלב.
"שמחה רוחנית פעילה כל הזמן ללא ליאות, היא קשורה לברכה, אינה קשורה לתנאים חיצוניים, אינה קשורה להשפעות חוץ, אלא היא מתקיימת מעצם החיבור הקיים, מעצם המיתרים שמנגנים, הכל יחד עושה את התדרים, את הצלילים שמנגנים."
כאשר בונים את הלב והוא הופך רך לקחת, אז הלב הולך לבינתו, להבנתו, לרחמים. לב רוחני, המערכת צריכה להיות רוחנית כדי שתהיה שמחה והשמחה לא יכולה להתקיים בלי השקט, השלווה. כשהאדם זקוף, רענן, חי בתוך עולם אחר ורואה את המציאות ואינו מתערב בלכלוך שבה, הוא לא מבקש, הוא מתהווה".
רגע של חום ניתן דרך קשב מתחיל להיות מתוקן, מביא להתקרבות כלפי השני, בו בזמן זו התקרבות האדם כלפי עצמו. התקרבת דרך הקשב, הרי התקרבת לרגשי שבך גם, כי יש מעבר ישיר לרגשי ללב, דרך הקשב הפנימי, אותו קשב הוא בתבונה אחרת, הוא מקשיב כדי להבין, ולא מקשיב כדי לדחות קודם ולהתגונן, ולהוכיח, אלא קשוב מפנימיותו ומתקרב ברגש ללב ולשכל בחומו."
