אילנה נגר

תינוק נולד לאוויר העולם מביא הרגשת אהבה עצומה, שמחה, פחד, תקווה בחיינו כהורים, כזוג, אנו עושים הכול כדי שילדנו יגדל להיות אדם אוהב, חכם ומאושר.

​

כשבני האדם נולדים הם יודעים באופן בסיסי, למה הם זקוקים, אנו כהורים אמורים ללמוד להקשיב להם, התינוק, הילד, הנער הבוגר  יודע למה הוא זקוק כדי להתפתח בצורה המיטבית מבחינת צרכי גופו, רגשותיו ופיתוח מחשבתו.

​

ימימה הייתה אומרת: " אפשרו לילד לגדול כפי טבעו, רק אל תפריעו לו בהתפתחותו בניסיון להפוך אותו ל-מישהו אחר, אז הוא יגדל כפי שאמור לגדול". גישה מעניינת מאין כמוה ימימה לימדה אותנו. הילד היא אישיות נפרדת, נשמה נבדלת למרות שהוא ילדנו, פיקדון יקר בידינו; אך בראש וראשונה הילד אינו אנו, כמובן אין הוא אחיו, אין ליפול בטעות הקלאסית של השוואה בין אחים, כל נשמה נבדלת מרעותה, כל נשמה ייחודית לכשעצמה.

​

תפיסת עולם מהפכנית זו מלמדת אותנו לסמוך על האחריות שלהם לחייהם, על היכולת הנשמתית המולדת בהם ללמדנו בינה כיצד לבנות אותם דרכה. הכול בהתאם למגבלותיהם הגופניות, בהתאם לגילו של הילד על מנת לאפשר כבר מקטנותו מרחב קיומי להתפתחותו התקינה.

"לאפשר לילד לגדול כפי טבעו",  "חנוך לנער על פי דרכו; כתבו לנו חז"ל; להעניק לו רגש אוהב, תמיכה, לפתח בו את  הביטחון הרגשי ליצירת אמון בנו ובעצמו, לסמוך עלינו להוות סמכות הורית, כסומכים על עצמנו והילד סומך עלינו ולומד לסמוך על עצמו כאדם בוגר, אותו ביטחון  הדרוש לקיומו התקין כאדם.

​

פעם לפני שהיו לי ילדים, לפני נישואי היו לי הרבה תיאוריות לגבי גידול ילדים; אך ילדי האהובים, למדוני עתה יש לנו ארבעה ילדים ואף לא תיאוריה אחת. למדוני וממשיכים ללמדני הקשבה, אחריות בלגדל ילדים על בסיס יומיומי, מול שינוי יחסי תמידי בכל רגע נתון של חיים. פיתחו אצלי את היכולת להקשיב מעבר למילים, ליצור שותפות, כבוד, הנאה, צחוק בריא, לחוש חוש הומור, שמחת חיים מלאה מפשטות של קיום.

​

אם רק נקשיב לילד מקטנותו הילד יאפשר לנו להבין את צרכיו, אפילו בכי של תינוק הוא בעל צליל שונה בבקשות השונות שהוא מבקש; אם רק נקשיב, נדע להבחין בין צליל של רעב, צליל אחר יש לבכי של עייפות, או רעב ובוודאי וודאי צליל אחר לשעמום, לרצון שיתייחסו כלפיו וישחקו אתו. אם רק נלמד להקשיב אנו נדע. כמה פעמים שחקתי 'כדורגל' עם הבן והבת, יצאתי תמיד מופסדת עם סימנים כחולים על הרגליים. אך לא ויתרתי על הכיף. מי עושה את הפרצוף הכי מצחיק, ילדיי צהלו בקולי קולות. שפת האהבה נלמדת הכי טוב דרך הילדים.

בשעת בוקר מוקדמת אני כותבת את רחשי ליבי, ילדי היקרים אם יום אחד תקראו את מה שאני כותבת; אני אמכם  היקרה ואנו כהורים אבא ואמא שלכם השתדלותנו בכל כוחנו לאפשר לכול אחד מכם לגדול 'כפי טבעו', ובמרוצת הזמן אתם גדלים מול עינינו והופכים לנערים מתבגרים ולעלמת חן נפלאה ממש ובבוא היום תהפכו למבוגרים מדהימים. לאנשים טובים, חכמים יודעי דבר החיים את חייכם מחוברים לעצמכם למי שאתם באמת, זו תפילתי. זו תקוותי ובקשתי מבורא עולם שתזכו להיות מאושרים בחייכם, כפי שאנו הוריכם חשים עצמנו ברי מזל בעולם הזה שיש לנו אחד את השני.

​

כל אדם הוא בעל פוטנציאל של בחירה בין התנהגות טובה או רעה; עומס נפשי נוצר אצל כל נשמה בזמן שלה בהתאם לתיקון המידה שאותה היא מחויבת לתקן בעצמה. אך מה שקובע איזה בני אדם תהיו, כיצד תתנהגו? הוא היחס כלפיכם.

​

אם לא פוגעים בכם כילדים ולא מדכאים אתכם, קשובים לצורכיכם הקיומיים, מעניקים לכם אהבה ותמיכה. אתם ילדינו תרגישו אהובים על ידנו ההורים ותלמדו לאהוב את עצמכם כבני אדם ולהחזיר אהבה בחייכם כאנשים בוגרים. "יהיה לכם את עצמכם בחיים". תהיו אנשים טובים, נבונים, שמחים בקיום המסוגלים להעניק ולקבל רגש אהבה בחייכם.

​

ההתנסויות מתחילת החיים יש להם השפעה חזקה ומתמשכת על רגשות ועל דפוסי התנהגות מאוחר יותר בחייכם. תינוקות רכים הם יצורים פגיעים חסרי ישע התלויים לחלוטין בטיפול הוריהם. תחושות ורגשות שליליים, כמו:  פחדים וחרדות אי רציונליים, כעסים ומתחים שהועברו לילדים בגילאים הצעירים מגבילים את הפוטנציאל הגלום בילדים בהיותם מבוגרים. השנים הראשונות ושנות הילדות בחיי הילד הן, ללא ספק, השנים החשובות ביותר בחייו של האדם. הרושמות רישומים לחיים שלמים בנו כבוגרים.

​