אילנה נגר

​

;  ››  מה כתבו על לימודי ימימה בעיתון

לימודי חשיבה הכרתית
 
כתבה על לימודי ימימה
פורסם בתאריך 17.08.2010 | תגים: טיפול,  
ימימה
זוהי כתבה על לימודי ימימה שפורסמה ע"י  אשרה גרינבלט באתר mnews. הכתבה סוקרת בצורה טובה מפגש ראשון של הכותבת עם לימודי ימימה. רעיונות יסוד בלימודי ימימה וצורת הלימוד.
 
אברי גלעד, שלמה ארצי, אתי אנקרי ועוד רשימת סלב'ס ארוכה, כבר עושים את כל מה שימימה אמרה. לפני שמונה שנים נפטרה ימימה אביטל, אולם משנתה, שעוברת מפה לאוזן הולכת ותופסת תאוצה.
 
... השיעור נפתח בסבב קצר בו ניתנת לכל אחת הזדמנות לספר על השבוע האחרון שעבר עליה והאם נזדמן לה ליישם את הלימוד בשגרת היום יום. יישום שכזה נקרא "מלאכה..."

מאות האנשים שלמדו אצלה בין השנים 1977 ל-1999 רשמו את דבריה מילה במילה ומחברותיהם הן הבסיס המשמש אותם להעביר את משנתה הלאה. בהמשך השיעור המדריכה קוראת קטע מתוך החלק שכותרתו "על הרצון". על פניו הטקסט אינו מנוסח היטב ואפשר למצוא בו גם שגיאות תחביר, ומנגד דווקא המשפטים הסתומים מאפשרים נבירה בהם וחיפוש משמעויות נסתרות. המדריכה: "החלקים אינם טקסט שאפשר לקרוא במהירות ולהבין אותם לעומקם. צריך לקרוא בהם שוב ושוב ובכל קריאה מתבהר רובד שלא התבהר קודם
".
ניתן לסווג את לימודי "פיתוח חשיבה הכרתית", או בשמם הנפוץ יותר "החלקים של ימימה", כסוג של מודעות עצמית או עבודת מידות (המונח היהודי למלאכת זיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם במטרה לעשותו אדם שלם).

מדריכה: "יש בזה מודעות אבל יש בזה גם מעבר למודעות. לומר 'מודעות' זה למצוא מושג שיהיה מובן לשכל אבל בלימודי ימימה יש חלק נוסף ומעבר שקשה להסביר אותו במלל. תלמידים רבים של החלקים של ימימה ובעיקר בתחילת הלימוד מתקשים להגדיר את מה שהם לומדים. הם אומרים 'אני לא יודע מה אני לומד אבל אני מרגיש יותר שקט, יותר רגוע'. בהמשך הלימוד הולך ומתבהר במה מדובר ומה זה בשביל כל לומד באופן אישי".

לימודי ימימה מתקיימים בקבוצה אך העיקר אינו הקבוצה כי אם החומר הנלמד. אין תפקיד לדינמיקה הקבוצתית ואין חשיבות רבה מדי לחיבור עם חברי הקבוצה. החומר הנלמד הוא זה שמקדם את הלומדים ומקנה להם כלים טובים יותר לחיים.

על פי ימימה, התנסויות ילדות מותירות בני אדם עם רשמים רגשיים שליליים המוטבעים בזיכרון ומכונים 'עומס'. העומס הזה עלול ללוות את האדם כל חייו. בין השאר, משנתה של ימימה נועדה לסייע לאדם להשתחרר מהנטל הרגשי המשתק שהוא נושא. מדריכה: "בניגוד לפסיכואנליזה שיש בה חיטוט בעבר לא תמיד באופן בונה, בימימה אין חיטוט בעבר, יש קבלה שלו ולימוד ממנו".
"ללימודי ימימה יש שפה". עשר דקות בתוך השיעור והבנתי כי השפה כוללת את המושגים 'עומס', 'דיוק', 'המתנה', 'החסרה', 'הפרזה', 'מהותי', 'תיחום', 'הילדה', 'הלומדת' ועוד רבים אחרים.
 
בשלב הראשון של הלימוד התלמיד לומד להבין שיש אצלו 'מיותרים'. המיותרים הם הכעס, הביקורת, השתלטנות, חוסר הסבלנות, המתח ועוד. הוא לומד לדעת שבכל סיטואציה המיותרים הם אלו שקופצים ראשונים ומניעים אותו לתגובה והוא לומד לדעת שבקיום הפנימי שלו אין מיותרים. עם כל ההבנות האלו הוא יכול להתחיל לעבוד על זיהוי המיותרים ונטרולם. אחת ממטרות הלימוד היא להביא את האדם לפעול ממקום שקט ולא להתנדנד מול אמירה של כל אדם אחר.

כשמדברים על 'עבודת מידות' נדמה שיש הכוונה להיות ותרן עד בלי די, האם גם לימודי ימימה מכוונים לאותו מקום?
מדריכה: "לימודי ימימה מכוונים את האדם לפעול ב'דיוק' שלו. באופן שהוא הכי נכון והכי מדויק לאותו אדם. פעם זה יכול להיות לוותר ופעם אחרת דווקא לעמוד על שלך. האדם אמור לפעול ממקום של ודאות פנימית, ממקום שהוא קרוב אל עצמו ויודע מה נכון לו. אפשר ששני אנשים נמצאים באותה קבוצה וכל אחד לוקח מהלימוד משהו אחר, כל אחד לוקח את מה שנכון לו לקחת".

מדריך: "הלימוד הזה מאפשר לרכוש כלים להיות יותר טוב עם עצמך ועם הסביבה. לפני הלימוד אתה לא יודע מה אתה לא יודע. אני אישית הייתי בטוח שאני כמו שאני ועם זה צריך לחיות.

יש  לי מה לתקן ולשפר וחשוב מכך: שיש דרך. מאז שהתחלתי ללמוד כל האינטראקציה שלי עם העולם השתנתה כתוצאה מהעבודה הפנימית שלי. אחד הדברים המשמעותיים שקרו לי הוא שינוי ביחסים שלי עם אמי. כשהתחלתי ללמוד ימימה פתאום למדתי להבחין בין הכוונות של אמי בגידול שלי לבין הדברים שעשתה בפועל. לפני כן לא עלה בדעתי לעשות את ההבחנה הזו ומרגע שההבחנה נעשתה הכעס על המון דברים נעלם. אימא שלי לא ידעה על הלימוד שלי או על ההבנות שלי אבל משהו בתדרים שלי כנראה השתנה וזה השפיע גם עליה. פתאום היא חזרה לקרוא לי בשם חיבה מהילדות שלי".

צמצום פערים

ל'תדרים' שהמדריך מדבר עליהם אפשר לקרוא גם היזון חוזר. מדריך: "זה כמו הביטוי 'למצוא חן בעינייך', הביטוי הזה בעצם הפוך: אם אני אומר למישהי שהיא מוצאת חן בעיני המשמעות המקובלת היא שאני מחבב אותה, אבל ברובד עמוק יותר אפשר שאני מחבב אותה משום היא מוצאת חן בעיני, היא מוצאת בי דברים יפים".
 
מדריכה: "לימודי ימימה הם לא דבר רוחני בלבד ורחוק מאתנו, הכלים והתוצאות הם מוחשיים מאוד. המטרה היא לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי, בין המקום שבו אני נמצאת למקום שבו אני רוצה להיות. ימימה אמרה שאין דבר שישכנע את הלומד להמשיך ללמוד מלבד התוצאות שלו עצמו, ואת התוצאות כל אחד מרגיש ואחרי תקופה קצרה יחסית. ימימה הצליחה לקחת את הדבר הרוחני והענק הזה ולתרגם אותו למושגים ולכלים שכולנו מכירים ביום-יום שלנו וזה דבר עצום". והמדריך מוסיף: "יש פער בין הבנה ליישום ובלימוד מצמצמים את הפער הזה. קודם כל צריך לקבל את הפער הזה ולשמוח שרואים אותו, כך אפשר להתחיל בעבודה עצמה שזה לצמצם אותו".

ימימה אביטל נפטרה לפני למעלה משמונה שנים אך משנתה חיה וקיימת ואף צוברת תאוצה בכל הארץ. ימימה, שהיתה בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, הייתה אישה דתית. עד יומה האחרון, לימדה ימימה את משנתה במכון המעיין בהרצליה. היא לימדה קבוצות רבות של כ-30 ו-40 תלמידים. גברים או נשים. בשלב מסוים החלה ימימה ללמד כאשר לתלמידיה לא היה קשר עין עמה. את הסיבה לכך ימימה מעולם לא הסבירה לתלמידיה והם מצדם לא שאלו. סברה אחת היא שמבטיהם של הלומדים העמיסו על ימימה שראתה אותם לפני ולפנים, והמדריכה מעלה השערה לפיה פניה היו מוארות באופן שהיה מקשה להביט בהן. ואפשר שימימה לא רצתה שהתלמידים יתרכזו בה כדמות אלא בחומר שלימדה. שלא יפתחו תלות בה. שיראו בה צינור המעביר מידע ולא מעבר לכך. לא אחת אמרה ימימה כי החומר הוא 'מאתו יתברך' כשהכוונה כמובן לקדוש ברוך הוא. הידע הנרכש מאפשר לתלמידים עצמאות בשימוש בו ללא תלות בימימה עצמה או בכל מדריך אחר.

מדריך: "לא תמיד ידענו אם ימימה נמצאת שם (בקומה השנייה) או לא. היינו לומדים בקבוצה עם מדריך ולפעמים היא הייתה מעירה משהו באמצע או מבקשת שנשיר משהו ואנחנו בכלל לא ידענו שהיא הייתה שם והקשיבה ללימוד".

בלי חשיפה תקשורתית

מלבד בהוראה, עסקה ימימה גם בטיפול ובריפוי. בספר שהוציאו לזכרה תלמידיה כשלוש שנים לאחר פטירתה הפתאומית מרוכזים דברי הספד ומכתבים לימימה. הספר כולל סיפורים רבים על מעשי ניסים קטנים וגדולים, גלויים ונסתרים, החל מניבוי מועד לידה בדיוק רב ועד ריפוי לסתות ושיניים.

ימימה הלכה לעולמה באופן פתאומי כשהיא בת 70. לא אחת במהלך הלימוד המדריכה מתייחסת לימימה ומדברת עליה בזמן הווה: "ימימה אומרת לנו", "זה מה שימימה מכוונת אותנו". בסיום השיעור אני מסבה את תשומת ליבה של המדריכה לכך והיא מסבירה: "זו התחושה. שימימה אתנו. היא מלווה, נמצאת, עוזרת. לא ברמות מיסטיות. ברמת התחושה".

אורח חייה של המדריכה השתנה במובנים רבים מאז החלה בלימודי ימימה. בעבר עבדה המדריכה כמפיקה בטלוויזיה החינוכית והיום היא עוסקת בהוראת ימימה. בתקופה שבה החלה המדריכה בלימודי ימימה היא ניהלה אורח חיים חילוני וכיום היא ובעלה מנהלים אורח חיים דתי. גם ימימה עצמה הייתה בעלת תשובה, מה שמעלה את השאלה האם יש קשר בין לימודי ימימה לבין חזרה בתשובה.

המדריכה: "לימודי ימימה מקרבים את האדם אל עצמו. לימודי ימימה פונים לדתיים ולחילונים כאחד וישנם חילונים רבים שלומדים שנים רבות ולא קיבלו על עצמם קיום מצוות. חזרה בתשובה אינה המטרה בלימוד ואינה תוצאה הכרחית שלו. יש נטייה לחשוב שלאנשים שומרי מצוות בהכרח יש כלים לעבודת מידות מה שלא תמיד נכון. ל'פיתוח חשיבה הכרתית' יש הרבה מה לתרום גם לשומרי מצוות".
 
"חלקים" הוא השם שבו מכנה ימימה את השיעורים שקיבלה. המלים היו ייחודיים, יוצאי דופן, סגוליים, בעלי שפה ייחודית.
הלימוד עצמו עוסק ב:
ללמוד איך להיכנס למצב של קשב רגוע ולרכוש איזון רגשי בחיי היום-יום.

בתחילת כל שיעור נהגה ימימה לבקש מתלמידיה לחלוק את התובנות שרכשו. לחומר הלימוד אין כל תוכן דתי והוא רלוונטי לכל אדם, דתי כחילוני, כל אדם המעוניין בהרחבת גבולות תודעתו האישית ויישומה בחייו."
רעיונותיה מתמקדים בנפש האנושית. הדרכת בני אדם בתהליך של גילוי עצמי שבמסגרתו הם לומדים להיות קשובים למצבם הרגשי, המשפיע על פעילות הגומלין שלהם עם האחר - בני/בנות זוג, הורים, ילדים, או סתם זרים, עוברי אורח.

כפי שגם גורסת הפסיכולוגיה החוקרת את נבכי נפש האדם, ימימה מאמינה שהתנסויות ילדות מותירות בני אדם לעתים קרובות עם רשמים רגשיים שליליים המוטבעים בזיכרון, שאותם הם עלולים לשאת כל חייהם. היא מכנה רשמים מוטבעים אלה בשם "עומס", ועיקר הלימוד נועד לעזור לאנשים להשתחרר מהנטל הרגשי המשתק שהם נושאים. אולם שלא כמו כמה שיטות טיפוליות, ימימה אינה מדגישה את הצורך בבדיקה וחקירה של זיכרון טראומות מן הילדות. לפעמים היא אפילו תוקפת מאמצים אלה, שאותם היא מתארת כ"חיטוט" בפצע. במקום להתמקד בזיהוי המקור הראשוני של ה"עומס", מיישמי לימודי ימימה לומדים לחשוב על רגשות שליליים הצצים בזמן אמת - בחיכוכים עם בן זוג, הורה, או בוס.

תלמידי ימימה אמורים להפנים, באמצעות לימוד ויישום של כתביה, דפוסי תגובה בסיסיים לפרובוקציות שבאמצעותן המציאות בוחנת אותנו ללא הרף. הם אמורים להקשיב, להמתין, ורק אז לפעול, או להשיב במצב נתון.
דפוסים אלה המביאים למודעות הכרתית, של האדם לרגשותיו ולתחושותיו הפנימיות, מסייעים למיישמי הלימוד לזהות ולתחום את מטען חומר הנפץ של כאב הילדות - הדוהר מהעבר ותכופות מזין את זעמנו, או תסכולנו בהווה. הנחת היסוד של ימימה היא, שתכופות אנחנו דבקים בתחושות הקורבנות, או החסר שלנו.

כאשר אנחנו מונעים מפצעי העבר לדמם לתוך מעשינו ורגשותינו בחיי היום-יום, דרך הלימוד אנחנו מצליחים להתנתק מהם בהדרגה; עד לשלב שבו אנחנו משתחררים מאותן התנסויות שליליות אחת ולתמיד.

הלימוד מלמד כיצד ללמוד לתחום את העומס, לזהות אותו, ולבסוף להיפטר מהחלק המיותר של ההרכב הרגשי - אינו מטרה בפני עצמה. מטרת התהליך שתלמידי לימודי ימימה מעורבים בו היא לגלות, ובראש ובראשונה לאדם עצמו, את טבעה המהותי של ישותו - האני שלו, שהוסתר וטושטש תקופה ארוכה בשל סערות רגשיות והעדר קשב פנימי. במידה שאדם מסוגל לעמוד בתוך "המקום שלו" - המרחב של טבעו המהותי - הוא יוכל יותר ויותר להישען על מודעות הכרתית ההולכת ונעשית מדויקת יותר ורגישה יותר; מודעות המאפשרת לו להבין מתי פעולותיו כלפי אחרים משתלבות בציווי "ואהבת לרעך כמוך", שהוא הערך העליון של לימודי ימימה.

"האם לבי פתוח, או סגור ברגע זה ממש?" שואל תלמיד א'. "אתה לומד להתבונן פנימה, להבחין הבחנות דקות, וכל זאת בשבריר שנייה". תלמידים ותיקים של ימימה אומרים שהם לומדים לשמוע "את המסרים של אנשים מבעד למילותיהם, כמעט כמו תדר שהם משגרים".

הזכות להתקיים

אמונתה של ימימה בטיבה של נשמה הייחודית לכל אחד, שכל אחד יכול ללמוד ולהבין בתוכו פנימה, לדברי ימימה, אתה מחויב לתקן את נשמתך. התיקון הזה אינו מותרות, משום שכל ישראל ערבים זה לזה. היא הורידה למטה את האנרגיה העליונה שינקה ויצקה אותה בלימוד, היה ברור שלא רק האנרגיה שלה או החלקים השפיעו, אלא הדרך שבה השתיים השתלבו באופן מושלם".

"ימימה נהגה להוליך אנשים לאורך הדרך בכוחה המאוד מיוחד עד אשר תיקנו את נשמותיהם". חסרונה מאוד מורגש.
באמצעות הדגש שהיא שמה על יחסים, ולא על איסורים, על צמיחה אישית בניגוד לחטא, ועל רגשות במקום על תיאולוגיה - הטקסט של ימימה מדבר אל ישראל פוסט-אידיאולוגית שעם זאת כמהה, כפי שמעולם לא הייתה, לריפוי נפשי ולהארה רוחנית.
 

 
נלמד ידע עצום על מהות האדם ועל דרך התפתחותו,
ידע שיאפשר לנו להשתמש בו כדי לסייע לעצמנו ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בנו.

נרכוש כלים מעשיים לשליטה עצמית, שליטה על עומסי הנפש, הרישומים מתת-מודע,
כיצד נחבר בין המודע לתת - מודע וננהיג את עצמנו.
ידע זה מכיל הוראות ברורות מאוד, מעשיות כיצד להיות אדם שמח יותר,
מאושר יותר, טוב ומיטיב יותר עם עצמו ועם סביבתו. 
 
 
חשיבה הכרתית
 
תורתה של אביטל, המזכירה אלמנטים מתחום הפסיכולוגיה והקבלה, מנגידה בין מצב של "עומס" רגשי וסגירות פסיכולוגית, ומצב של היעדר עומס, בו יש התקרבות אל המהות האמיתית, אל הטובשבאדם ולשמחה. הלימוד מבקש לתת כלים לחשיבה הכרתית המקרבת את האדם למהותו. מדובר בכלים מעשיים לקרב את האדם אל עצמו ולא באינפורמציה, או במילותיה של אביטל - "ידיעות".
אף שאביטל הייתה דתייהואף שהתורה שלה כוללת מושגים אמוניים, אין קשר בין יישום תורתה לבין שמירת מצוות רעיונותיה על "הילד הפנימי" המנהל את האדם, ההשתנות המתמדת, הבחירה בטוב, אי ההזדהות, השחרור מאחיזה ועוד, הם רעיונות אוניברסליים המופיעים בתורות שונות במזרח ובמערב, ואין הם מחייבים כל קשר לדת. ייחודה של השיטה בשפה המדויקת והייחודית לה; המילים עצמן מהוות כלי ליצירת מבנים חדשים בתודעה.
 
 
 
ימימה נעלמה אבל נמצאת בכל מקום
שש שנים לאחר מותה של ימימה אביטל - פסיכולוגית, צדקת ונביאה - נהפכה תורת השיפור העצמי שלה לטרנד המעודכן ביותר בתחום הרוחניות

מיכה אודנהיימר

24.02.2005 00:00 עודכן ב: 15:57

...  "בשלב כלשהו בשנות התשעים הראשונות היא החלה להיעלם: תחילה לימדה מאחורי וילון, ואז - מראש גרם מדרגות, חצי קומה מעל כיתתה. קולה ודבריה הספיקו כדי למלא את החדר בנוכחותה. היא הייתה רגישה ביותר לאנרגיה של אחרים, לקונפליקטים שלהם ולהפרעותיהם הנפשיות. היא ראתה יותר מדי. היא ראתה אותם לפני ולפנים, בדיוק כפי שהיו, והדבר הסיח את דעתה, הפר את הקשב שלה. גבי לב, שחקנית ומנהלת תיאטרון שהחלה להשתתף בשיעורים של ימימה אביטל ב-1989, כאשר אביטל עדיין נהגה לשבת מול תלמידיה, אומרת שימימה נזפה בה לפעמים. "'גבי, אל תסתכלי עלי!' נהגה לומר". פעמים אחרות, הוסיף נתן, בעלה של גבי, היא היתה חשה שתלמיד חושב עליה והיא היתה מדברת אליו ואומרת: תפסיק, אל תחשוב עלי, תחשוב על מה שאני אומרת לכם. אבל היה קשה לא לחשוב על ימימה אף שהיא הרבה פעמים הדגישה שהיא רק כלי לשטף של מלים ורעיונות שבאים אליה מלמעלה. לפי נתן לב, הוא לפעמים חש שטוף אור. הוא חווה התרוממות רוח, חש כאדם שהופחו בו חיים חדשים רק מעצם השהות במחיצתה. כאשר ימימה לימדה, היא ראתה מלים חקוקות באור זוהרות מולה. "אתם נסערים מדי", אמרה לתלמידיה, לפעמים בעיצומה של קבלת תורה מממד עליון, "זה נפסק, המלים לא יורדות יותר".

אבל בהדרגה המלים חזרו. במרוצת השנים הן התחברו לשורה כמעט אין-סופית של טקסטים, שתכופות היו מורכבים ואידיוסינקרטיים, בעלי שיטה ושפה ייחודיות. למרות הדרך החריגה שבה נגלתה, וחרף מבנה המשפטים הסתום לפרקים, המשנה עצמה נסבה לפחות במישור אחד סביב האתגר הפרוזאי ביותר: ללמוד איך להיכנס למצב של קשב רגוע ולרכוש איזון רגשי בחיי היום-יום.

"חלקים" הוא השם שבו מכנה ימימה את השיעורים שקיבלה לדבריה מממד עליון, שאותם היא הכתיבה בקצב דיבור רגיל. חסידיה השתדלו כמידת האפשר להעלות כל מה שאמרה על הכתב ומאוחר יותר השוו את רשימותיהם, כדי למלא את החסר. בתחילת כל שיעור נהגה ימימה לבקש מתלמידיה לחלוק את התובנות שרכשו ולנסות ליישם בחייהם את מה שלמדו בשיעורים קודמים. אז השיבה על שאלות בנושאים שהטרידו אותם.

לפני מותה במאי 1999, לאחר שמעדה במדרגות, נהגה ימימה ללמד שבעה או שמונה שיעורים בשבוע ב"מכון מעיין" שהקימה. אולם רק לאחר פטירתה החלה משנתה להתפשט כשריפה בשדה קוצים ונכנסה ללב התרבות הישראלית, בכמה ערוצים בעת ובעונה אחת. היא חדרה לחוגים דתיים ולא-דתיים, לחוגים של בעלי מקצועות חופשיים בתל אביב ולמחפשי ניו-אייג' למיניהם. לפי כמה אומדנים, לפחות עשרת אלפים ישראלים - בהם היוצרים והזמרים שלמה ארצי ואתי אנקרי, לצד ידוענים אחרים מעולם הפוליטיקה, התיאטרון והמוסיקה - נוהגים להיפגש מדי שבוע ללמוד את תורתה, בדרך כלל מפי תלמידיה".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האישה שידעה יותר מדי
ימימה, אישה מסתורית שראתה את הנסתר, החלה ללמד את משנתה הרוחנית רק בגיל 50, כשהיא ניצבת מאחורי פרגוד. על האישה מאחורי השיטה - הלקסיקון
תגיות: 

·        לקסיקון הניו אייג' הגדול

ירון שוורץ יום רביעי, 12 בנובמבר 2008, 13:50
 
 ימימה
 

(אילוסטרציה: ShutterStock)
 
 
 
פעם, לפני 20 שנה, בקושי היו מעזים לומר את שמה. בחדרי חדרים, היינו אנחנו הצעירים שומעים מישהו משוחח בלחש על אישה שאי אפשר לראות ודבריה פלא-פלאות. היום, כולם לומדים ימימה. נשים, גברים, חרדים, כיפות סרוגות, חילוניים. לפי העדויות, ימימה אהבה את כולם ושמחה להעניק ממשנתה לכל מי שהיה צמא לדעת את מהותו.

היא נולדה ב-1929 בקזבלנקה ועלתה לארץ 20 שנה לאחר מכן. מעבר לכך, ביוגרפיית חייה היא כולה מסתורין. ידוע שהשלימה תואר שני בפסיכולוגיה, אך אין איש יודע ממי למדה את ידיעת הנסתר. רק בגיל 50 התחילה ללמד, בהתחלה בפנים גלויות, אחר כך עטתה על עצמה צעיף, שמה פרגוד בינה לבין תלמידיה ולבסוף הסתתרה מאחורי וילון, חצי קומה מעל קהל מאזיניה. אמרו שהייתה רואה על כל אחד מהתלמידים הרבה יותר מדי, וידע זה היה מפריע בלימוד.

למשנה שלה היא קראה "חשיבה הכרתית", אך רוב תלמידיה מתקשים להסביר במה בדיוק הדברים אמורים. רק נרמז כי ימימה ראתה את משקעי הילדות כ"עומס" שמהווה מקור רב השפעה על חיינו הבוגרים, אבל, בניגוד לטיפול פסיכולוגי בו חוזרים לאותם אירועים ומנתחים אותם, אצל ימימה מתבצע תהליך הבנה לגבי הטוב שיוצא בסופו של דבר ממשקעים אלו. את דבריה הכתיבה ימימה לתלמידיה בשפה הכוללת שיטת פענוח ייחודית, שתראה למציץ מבחוץ כרצף משפטים סתום.

בשנותיה האחרונות לימדה ימימה שיעור כמעט כל יום, כשבחלק מימי השבוע הקפידה לפקוד בתי חולים, לעבור בין מיטות ולעזור בכוחות הריפוי הייחודיים שניחנה בהם. ימימה נפטרה ב-1999 ולאחר מותה כונתה בידי רבנים רבים בתואר "צדקת". כמעט פה אחד מודים כולם שהכלים הנרכשים בשיעורים האלו פשוט משנים להם את החיים. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
 

דף הבית | לראש הדף | הוסף למועדפים | צור קשר

 נבנה באמצעות מערכת לבנייה עצמית של אתרים www.netit.co.il