טיהור הלב לקראת חג הפסח מלאכה לתלמידה ר
28/3/2018
טיהור הלב לקראת חג הפסח - מלאכה לתלמידה ר'
תלמידה ר. המדהימה שלי, רשמי מלאכה זו לפנייך, חקקי אותה על לוח ליבך להיטיב עם חייך, כפי שאני רושמת כעת נקודות לבדיקה, רשמי תשובות בכתב לשאלות שאשאל, תשובות העולות מהפנימיות שלך לניקוי העומס לטיהור הלב לחג הפסח הקרב ובא עלינו לטובה. כתבי שחררי עומסי נפש ילדיים יקירה, עֲבְּדִי את כאב הילדה.
תלמידה ר. בחרת להיקרא בשמך המלא להתחבר הפעם לנשמתך, בתך החזירה אותך לשורשים שלך. בעלך, משפחתך שעבודתם בקודש היא וברצונך לשמור על איכות נשמתך, הקשורה לשורשים שלך מבית, בית משפחת ב. המכובד. שורשים של גדולים וצדיקים, שבזכותם זכית להגיע ללימודי ימימה, האדם הזוכה להגיע ללמוד זוכה כי משורשיו, יש לו זכות אבות ונשמת צדיק מדורותיו מלווה אותו בחייו ושומרת עליו שיזכה למצוא חזרה את זוהר נשמתו בעולם הזה.
בואי נתחיל מההתחלה:
האם שאלת את עצמך מתי הכול התחיל?
האם הכול החל לאחר הלידה האחרונה שחווית בה דיכאון אחרי לידה, כשעזבת את מקום עבודתך וחרב עלייך עולמך נאלצת להיות אמא במשרה מלאה, כבר לא קרייריסטית!
את תוהה מי אני, מה מקומי בעולם? מה אני עושה בבית בכלל - כשלא בנית מספיק מקום לעצמך בבית?
או אולי הכול, צף ועלה לתיקונך החל עם מותו של אביך. נזכרתי במה שבחרת כשאמך התגרשה, את כילדה בחרת להישאר עם אבא, לשמור עליו רצית, לו את דאגת יותר מכולם ובצדק. כי אבא עבר התמוטטות נפשית בחייו ומעולם לא חזר לעצמו. כמה חבל על אבא, אך אבא לא למד לתקן עצמו ולא ידע להתנהג אחרת!!
האם אפשרת לעצמך לגעת בכאב מותו, האם ערכת חשבון נפש נוקב עם עצמך לאחר מותו, התאבלת ושחררת את עוצמת הכאב בליבך. האם בדקת עם עצמך עם מה אבא הפגיש אותך בחייך?
התבוננות על מה שקורה במערכת ועצירת העומס בשדה ההכרה להתנקות לאפשר לעצמך להיות את !!
אבא שלך נפטר חסר אונים, מתוסכל וחולה מאוד !
לבל תשכחי לעולם תלמידה ר. היקרה מתחת לחוסר אונים ישנם אונים, ישנו הרבה כוח וכשיוצא לפועל מתגלה הוא בשיא תפארתו.
בואי נבדוק רישומים מבית, אבא שלך מת בדמי ימיו משום שלא מצא עוד טעם בחייו! אבא היה אדם יוצא דופן, חכם, חד ונוקב באופן מדהים. אבא היה מוכשר רחב אופקים ואינטלגנטי, אך בהיותו ברוך כישרונות ברגע שלא ידע כיצד לנתב את כישרונותיו ולאן לכוונם ולמקד אותם בעשייה ברוכה, אבא הפך להיות אדם כועס ומתוסכל בחייו. הוציא את המרירות שהצטברה בקרבו על אמא אמלל אתכם הילדים, כי אבא לא זכה לממש את ייעוד נשמתו.
אבא לא זכה להגשים את עצמו לתת רגש בחייו!
תלמידה ר. איפה פוגש אותך חוסר האונים אצלך בהשתקפות כשאת בדיכאון, אותו חוסר אונים של חוסר מעש, פחד, כעס על עצמי שלא עשיתי בזמן, שלא למדתי בזמן. מצד שני, עבדתי 20 שנה, הקמתי משפחה מדהימה.
הייעוד שלי זו ההבנה שלי, זה לגעת באנשים כשאני מחוברת והאינטואיציות שלי עובדות ואני יכולה לגעת ברגש באנשים. זה מה שהיה לי בטבעי, לא סתם הייתי הבוגר האחראי בילדותי, במשפחתי. לא סתם באו להתייעץ איתי, אך אני מעולם לא מימשתי את זה. היום מבחינתי זה אבסורד להתחיל כל מה שאני בוחרת כרגע ללמוד בגילי, זה החיצוני, יש לי את ה-'לוק', את הכישרון אולי, אך האם אני מוכנה לשלם את המחיר על חשבון הבית - זו השאלה שאני צריכה לשאול את עצמי.
אילנה שואלת אותי ר. מהו המחיר בעיניך ?
האם כל דבר בהכרח כרוך במחיר שעלינו לשלם בשביל להגשים את עצמנו ?
אולי, אפשר לעשות את הדבר במידה, ברגש בשמחה ואז לא יהיה צורך לשלם כל מחיר, אולי ניתן לשלב את מה שאת באמת אוהבת לעשות. הנושא הטיפולי שלך בזולת, לגעת פנימה באנשים ברגש - שזה היה המקום הכי עוצמתי אצלי בחיים עם המקצוע החיצוני.
החוויה הקשה כשאדם לא הגשים את עצמו, התבלבל בדרכו ולא מצא שקט ושמחה בעשייה חרוטה על לוח ליבך. חוסר מימוש עצמי הוא הרסני לאדם, אך לא רק לו, גם לבני משפחתו. אותות המצוקה נחרטים עמוק גם בליבות בני משפחתו, ולעיתים למשך דורות שלמים ואת זה עלינו לנקות יקירה כעומס הרשום אצלך מאבא. כי זו כבר בחירה שלך להישאר שם, או לעשות הכול על מנת להרים את עצמך לנקות ולטהר, לעבור למידה בהתמדה למרות הקשיים, את יודעת יקירה כמה את מוכשרת, את יכולה מאוד מאוד להצליח !
למדתי בחיי, כי אחד הכעסים הקשים ביותר של ילדים על הוריהם, הוא הכעס של ילד על הורה שהחמיץ את חייו ושלא אפשר לעצמו לחיות חיי עשייה בעלי משמעות בשבילו !
הרצון להצליח, הכמיהה לגעת בדברים ברגש בצורה נכונה, לעבדם ולשחרר תקיעות היא כה עמוקה בנפש שלנו בני האדם. בפסח הבא עלינו לטובה האחריות היא שלנו לפעול אחרת על מנת לצאת לחירות הנפש, לעבוד על הרישום משרשרת הדורות, בו אנשים חשו שהם שרויים במצוקה, שחייהם אינם מספקים, שהם אינם מאושרים, שאינם ממשים את תפישתם לגבי חיים טובים ומשמחים.
הרצון המהותי לצאת מכבילות הנפש מוטבע בכולנו ולכן אין לנו שקט בקרבנו. כל זמן שאנו לא מדייקים ברגש המערכת רועשת, לא שקטה ולא שמחה. כי אנו מזייפים עם נשמתנו. אנו ננסה יחדיו באמצעות הלימוד המעמיק של ימימה לגעת פנימה בהתבוננות עמוקה על אותן מצוקות, מבלי להתערבב עם כאב ילדי אלא נצפה על מה שעולה להתנקות כרגע ועליו נעבוד ואותו נשחרר. נקפיד על הוראותיה לרשום, רשמי את מה שעולה לך בעקבות שאלותיי עני לעצמך תשובות בכתב. הרי, לא העולם מונע מהאדם לממש עצמו, לפחות לחלק מאותן מצוקות יש מקור פנימי ולא חיצוני, מקור עמוק הרשום בנימי נפשו פנימה.
השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו - עד כמה אני בן האדם בעצמי מחבל באושרי, מסיבה זו או אחרת, את זאת ננסה לגלות ומדוע אני עושה זאת לעצמי ?
אני האדם בעצמי מואס בכל הטוב שבחיי, נכנס למערכות יחסים הרסניות שסופן ידוע מראש, מתעקש על מאבקים נפשיים שידוע לי היטב שאנזק מהם. עובד בעבודה שנוגדת את ייעוד נשמתי, מתוסכל בעשייתי ופשוט הורג לאט לאט את עצמי.
פעמים רבות, האדם מוצף בתחושות מאמללות, שלא רוצה להרגיש אותן ולפי תפיסתו לא הוא זה שיצר אותן כלל, ובכל זאת ידוע לו היטב כשהוא מתבונן עמוק פנימה לתוכו שהן באות ממקור כלשהו בקרבו ולוואי דווקא מהעולם החיצוני הסובב אותו. מצוקות אלו – רגשות קשים, תשוקות הרסניות, חוסר אונים משווע, פחדים בלתי מציאותיים, דיכאונות קשים, ייאוש תהומי, כעס מעוור, חוסר אימון קטלני, מחשבות מטרטרות ומטמטמות את הלב – כל זה נקרא עומסי נפש בשפתה של מורתנו האהובה ימימה.
ימימה מלמדת אותנו להתמודד עם המצוקה הנפשית, להתגבר על עומסי הנפש. ההתחלה בתיקון מתחילה בהכרה, עזרה לעצמנו דרך לימוד המבוסס על הבנה, לנסות להבין את המצוקה האישית שבה אנו בני האדם נמצאים, ולנקותה.
תלמידתי ר. האהובה – איך אפשר לתקן אם אין אנו יודעים מהו הקלקול?
הבנת המצוקה חייבת להתבסס על הבנה כללית יותר של נפש האדם, הרי האדם מתקיים מתוך מציאות, 'דע מאין באת ולאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד לתן את דין וחשבון'? ...
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הבנת התהליכים הקיימים במציאות חיינו, איזה סוג מכשולים עלול לשבש אצלנו את התהליכים האלה ?
מהו מערך האמונות שאנו נושאים הרשום בשרשרת הדורות אצלנו?
אנו חלק ממערכת תרבותית, של התרבות היהודית המכילה תפישת עולם ייחודית לגבי משמעות החיים, ערכיותם, מהו מימוש עצמי על פי התפישה היהודית, מאין נובעת המצוקה, מה משמעותה?
המצוקה הנפשית, הכאב הרגשי בעקבותיה, תחושת הכישלון והחיפוש דרך בא לעורר את האדם לגלות את עצמו, על פי ימימה דרך הכתיבה תני למילים לצאת מתוכך, צאי מהחנק הפנימי, הביעי את עצמך, התבונני במראה של עצמך. כמה את מדהימה יקירה, בדקי את התקיעות בעשייה כרגע הבדילי אותה מהיכולת האמיתית הטמונה בך את מסוגלת להביאה לחזון ולהגשים עשייה.
כפי שימימה מורתנו אומרת: "הרי כשה-'טוב והעומס המיותר מעורבבים יחדיו, כשלא ברור מהו הטוב ומה המיותר ויוצרים סתירה בחיינו. אך הלומדת למרות כשרונה ויכולתה הפנימית, יכולה להיות נושאת החסרות והפרזות. עמעום, מיצר קיים, קושי להיות תמיד שקטה, שמחה, יש עצבות ואז מתרחשות עליות וירידות בנפש... נניח שלומדת, בגלל העומס, מכירה את עצבותה בליבה יותר מאשר את שמחתה ואולי גם לא בטוחה שיכולה לעסוק בלימוד, או במקצוע שהייתה רוצה. כי יש איזה שהוא שכנוע, אשר לא מאפשר ביטחון בהשגה.
אז תלמידה ר. היקרה האם הפחד ממה שקרה לאבא משתק אותך ואולי מתת מודע במודע שלא במודע הפחד עולה להתנקות; כי מה יקרה אם לא אמשש את עצמי, בדקי כתבי הוציאי את הפחד ותתנקי והיי את באמת, מדהימה כפי שאת פנימה כה יפה פנימית וחיצונית.
אז בלימוד, למעשה התיקון שעושים, הוא להחזיר לחלקים את כוחם שנמצא. מנקים את חלקי המערכת מהעומס, מנקים אותם מחולשתם.
תלמידה ר. היקרה למדי ואז אפילו כשיש עצבות, והנה את כלומדת פותחת מחברת קוראת חלק ומבינה ורושמת מלאכה ומיישמת את הכלים הנלמדים, את מתחזקת. את זוכה לקלוט שניתן לשחרר עומס נפשי וששמחה נמצאת בליבך מדיוקך כלפי ליבך, דיוקך כלפי עצמך.
הרי התפיסה האשלייתית, השקרית הילדית הנה השתכנעת שעצבותך שם לכל הזמן, שליבך סגור, שהלב נגד עצמך כל הזמן, שאינך מסוגלת לממש את עצמך. אז בא הלימוד להחזיר לך את הדיוק וללמד אותך על תוצאותיו והשמחה יכולה לחזור ללב עצוב וכוח של מחשבה יכול לחזור למחשבה. גם כוחות הנפש יכולים לחזור למערכת ואפילו שידעת סערה, סבל משנים, עליות וירידות, התנגשויות אפילו עד מאוד.
בלימודי חשיבה הכרתית, ההבנה היא הכלי, הבנה בינתית הבנה מעמיקה של שכל טוב המחובר לרגש לקיום שלנו בני האדם. המאפשרת לאדם לחזור לעצמו כשלמד !
