מאמר לחנוכה


חנוכה


על מנת שהנפש תגיע לזמרתה, הנפש צריכה להיות מנוקה מכל מיותר, להגיע לחוסן שיש בנפש מתאזנת. זמרתה – היא הודיית הנפש, כשכול חלקיק יהיה מואר באורו, ייתן לסיב השני, מהד אורו, עד שכול הסיבים יאירו באורם.

כיצד נשכיל להגיע?

על ידי שלא נתאמץ אלא נתקיים ונקיים את המידה נזכה בתוצאות בהתאם, נזכה בשמחה של העשייה.

שמחה מקורית – זה האור.

לתת את הרגש האמיתי מאור הלב המזין, לזכות להגיע לאיזון.

האיזון בא רק אם יש שמחה בתוך הנפש. שמחה בלתי מותנית, מתקיימת באיזונה. שמחה – החופש שכל כך רוצים להגיע אליו להיות אדם חופשי. החופש בא מאותה צלילות, מאותו ניקוי, מאותה טהרה, שלא משאירה בדפנות הנפש שום דבר דבוק אליה ומפריע, דיוק מאמת, מאפשרים ניקוי בלי מלחמה, בלי להתאמץ.

המידה ניבנית על ידי הבינה, שבה יש מחשבה ורגש יחדיו עם כבוד לבריאה.

חנוכה זה זמן מיוחד. במאמץ קטן של כל אחד מאתנו להתחשב באחר, נאיר את חיינו באור איתן. לפי חכמת הקבלה, מלחמת המכבים נגד היוונים מסמלת מלחמה עמוקה יותר שמתרחשת בנפש שלנו. זוהי המלחמה בין ההיגיון הבריא לדחף לתור אחר האמת. ההיגיון אמור לנצח כי הוא חזק יותר, אבל נרות החנוכיה אמורים להאיר לנו את הדרך ולהבעיר בנו את ניצוץ האמונה.

לצאת מתוך ה"אני" אל עבר הזולת, הנה עומדים בפני האדם שני מצבים: מצב קדושה וכנגדו מצב טומאה, והבחירה חופשית. הכוונה שהאגו הלא מרוסן דוחף למציאות המצומצמת של סיפוק רצונות כאן ועכשיו (טומאה), ולמולו עומדת הבחירה להשיג טעם אמיתי לחיים על ידי השתחררות מכבלי האגו ורכישת תכונת ההשפעה והנתינה לאחרים (קדושה).

הסימבוליקה של "חנוכת בית המקדש" הינה רוחנית ומבטאת את בניית בית המקדש בנפש פנימה. מי שהצליח לתקן את רצונותיו - מרצון לקבל לרצון לתת – זכה להקים את בית המקדש הפרטי שלו. נרות החנוכה מורידים אורות עליונים לעולם הגשמי ומזינים אותו. עוד הוא מוסיף ואומר כי את החנוכייה אין אנו מדליקים לזכר הניסים והנפלאות שהם בבחינת תוצאה, אלא לכל אותן סיבות שבגינן אירע הנס הגדול.


אם מדליקים נר באמצעות נר דולק אחר, שלהבת הנר המדליק אינה מצטמצמת עקב כך. מצב זה אינו קיים בעולם החומר בשום מקרה אחר, וזאת הואיל והאש, ששלהבותיה מבטאות את פנימיות נפש האדם על כלל התחושות, אינה כפופה לחוקיות זו. בדומה לאורו של הבורא הנותן לברואיו ואין נחסר ממנו, מפני שהבורא אין בו עניין של קבלת תענוג לעצמו כי אין בו אהבה עצמית כלל.

הרוצה בטהרה ייצא מאהבה עצמית ויקנה לו אהבת הזולת. אם ברצוני להתחבר אל האור, עליי ללמוד משלהבת הנר כיצד לנהוג נתינה ושיתוף. כאמור, חג החנוכה בא להאיר לנו את הדרך שבה עלינו לפסוע ולהזכיר שנס "כד השמן" יכול להתחולל בנו בכל רגע שנחליט.

כל שצריך הוא רק ניצוץ אחד קטן המקבל חיותו מנרות החנוכה, שאין לנו רשות להשתמש בהם מבחינה חומרית אלא לראותם בלבד וליהנות מהם רוחנית כדי שיאירו את הנפש באור יקרות. אם כן, זהו מהותו של חג החנוכה הבא לסמל את תחילתה של תקופה חדשה יחד לימים טובים יותר.



המידה הנכונה / מירי ליזרוביץ


מידתיות הוא כלי קסום

הניתן בהחלט ליישום:

לתת ולעזור, במידה,

לא בהפרזה.

להתרגש, להציע,

דעה להביע,

בגבול, בהפרדה,

בין שלי

לבין שלך.


הערה: שימו לב: מידה = מיד – ה'.





אם לכבוד חג החנוכה סוף סוף נתעורר וכבני אדם נקום ונחליט להיות, נעשה מאמץ להביא אור לעצמנו, ניתן לזולתנו; נקבע לצאת לדרך הנכונה, להיות נחים מהסבל, לשמוח, להירגע, לזכות לגרש את החושך מהנפש!!!


חג חנוכה שמח

מאת: אילנה נגר


מאמרים אחרונים