מהו הפחד על פי המקורות

התייחסות לפחד על פי המקורות :

לפי היהדות היחס לפחד סתמי ללא כל סיבה הוא שלילי. האדם המאמין והבוטח באלוהיו אינו אמור לפחד ולדאוג‏.

כפי שכתוב בתהילים: "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם" (תהילים צ"א ה').

בפרשת הקללות כתוב שאחד העונשים בגלות יהיה מצב נפשי מתמשך של פחד תמידי ביום ובלילה.

"וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר, מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד, וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה."

– דברים כ"ח ס"ו

בתלמוד מסופר על רב שגער בתלמידו שראהו מפחד וחושש, ואמר לו שהפחד מעיד על כך שהוא חטא, ולכן הוא מפחד מהעונש.

על בסיס הפסוק "פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים, מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה? מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם?" (ישעיה ל"ג י"ד)

"הפחד הנפרז (=המופרז), הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות בחתירתו אשר יחתור מתחת ליסודותיהן להגזים ששם צפונה רעה תחת הטוב הגלוי. מקור כל חולשה, כל רפיון חומרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו. הוא יאיים על האדם שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו - שמא יינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה - עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע."

– מדברי הרב קוק: מאמר על "הפחד"