כיצד ניתן לצאת מהפחד
דרך ההכרה :
ההכרה – המודעות לכך שיש משהו פנימי, שקיימת אפשרות לגלות אותו בקרבנו, בסבלנות עצומה ולשחררו מה-'מיינד' – חופש מכל פעולה – תגובה, תאפשר לנו להתגבר על הפחד.
אחד הפחדים הנפוצים הוא מהשינויים המהירים המתרחשים בעולם;
כיצד ניתן להכיל אותם?
אולם, אם מתרחש דבר מה חדש, שאנו איננו מודעים לו מספיק, האם אנו מודעים לעוצמת הלימוד, סודו, כוחו, תנועתו המאפשרת לימוד מודעות הכרתית, אדם לומד הזוכה להתמיד מתחבר לאיכות דינמית של שינוי לטובה; לא נותר יותר זמן.
החשיבה המדעית, שבה המחקר המדויק חוקר את עולם הטבע החיצוני, שאנו כה מאמינים לה אינה עוזרת בהבנת הפנימיות של דברים, רק ההבנה הפנימית יוצרת הבנת החיצוני. כיום קיימת יכולת להשפיע על המוח; לתכנת אותו ולשנות את אופי המודעות, כך שהמוח יאבד את כוחותיו ואת יוזמתו והסכנה בכך שממנה הזהירה ימימה שהאדם ייהפך להיות נטול חמלה.
כוחה של ההכרה
האם ההכרה עצמה מסוגלת להיות ללא כל פחד ?
המחשבה שהינה חלק מהתפקוד של ההכרה והמוח בהשתוקקותה לביטחון יצרה מגוון אשליות.
או, שההכרה עצמה שלמה באופן כה מוחלט עד כי אין לה כל פחד?
לא מדובר על השלכתו, או הדחקתו של הפחד; אך האם ההכרה מסוגלת להיות ללא גורם, יסוד, או תגובה המביאים לפחד?
היכולת של ההכרה יוצרת איכות שבה אין שום ערבוב עם משהו מבחוץ, שבה ההכרה שלמה לחלוטין כשלעצמה?
ההכרה מביאה את האדם להגיע להיות חופשי מפחד, להבין טבעו של פחד, להרגישו, לקבלו וללכת מעבר לו.
קליטת ההבנה הנקייה שבמחשבה דרך העבודה הפנימית היא להאט את ה-'מיינד', להפסיק לשאול שאלות נוקבות, להפסיק לטרטר במח אלא ללמד עצמנו לצפות במחשבות ללא שיפוט ול-'קלוט מחשבות' כמו שהן.
הלימוד בדרכה של ימימה זצ"ל מפתח את האדם ל-'מחשבה עצמאית', ללא תלות במדריך, ראיית ההבנה הנקייה שבמחשבה האישית בדרך ישירה.
ישנו הבדל בין מחשבה הכרתית – ראיית ההבנה הנקייה בדרך ישירה לבין ההבנה מהחשיבה שבאה רק מהמוח, כשנקלוט הבנה נקייה, נוכל להימנע מפעולה תגובה.
ההקשבה הנקייה מביאה את ההכרה להתחבר לעומק התודעה – כשאדם מקשיב על נקי, מתרחשת פעולת הקשבה ללא הפרעה, ללא מאמץ, ללא עומס מתערבב מנפש מחסירה; ההקשבה הנקייה יוצרת בזמן הלמידה ניסים; ה- "אור חודר מבעד החושך" הבנה שאינה מותנית במילים.
מהי הכרה עצמית?
איך נטיב להכיר את עצמנו?
צפייה הכרתית - התבוננות במחשבה כשהיא מופיעה; קליטת כוח ההבנה הנעה בתנועה ומחזירה את המערכת לאיזון.
האם צפייה הכרתית יכולה להתרחש כאשר הפחד לא נוכח באופן מיידי?
אדם כמובן יכול להיזכר בפחד מסוים ובזיכרון של פחד זה ניתן להתבונן.
לאדם היה פחד בעבר והוא יכול לזמן אותו להווה.
אך אין זה באמת אותו הדבר מפני שפחד מתקיים רגע אחרי, לא ממש באותו הרגע; זוהי תגובה שאותה האדם מכנה פחד.
אך ברגע עצמו של סכנה גדולה, ברגע העמידה מול משהו שעלול לגרום פחד, אין פחד, אין כלום. אחר כך קיימת היזכרות מהעבר, זיהוי - "אני מפחד", כיווץ השרירים והפרשת האנדרנלין.
אדם יכול להיזכר בפחד מהעבר ולהתבונן בו.
ההתבוננות בפחד זה היא חשובה מפני שאו שאדם שם את הפחד בחוץ לעצמו, או שהוא בהכרה לפחד ואומר: "אני הנני הפחד", אין "אני" הקיים מחוץ לפחד ומתבונן בו, אדם הנו בעצמו תגובה זו.
כאשר אין הפרדה בינן לבין הפחד, אלא רק המצב של תגובה זו, אז משהו חדש לחלוטין מתרחש.
לסיכום:
הפחד הוא התכווצות בתוכך.
צפה בזה, כשהפחד מתעורר הבט בו, הבן אותו, גלה אותו, הבן את סיבותיו.
דרך הכרה ערה אני ער לפחדים שלי:
האדם יכול לפחד ממוות.
מאיבוד שליטה.
האדם פוחד לאבד את היקר לו.
ממשהו שקרה בעבר.
ממשהו שעלול לקרות בעתיד.
