התבוננות בפחד
התבוננות בפחד כיצד ?
האם ניתן להתקרב לפחד ולהיות ער למתרחש בפנים במקום שמתגלה הפחד ?
הפחד רשום בתוכי הוא תחושה טבעית של ילד מול מציאות קיומית, אך האם הפחד הוא ה-'אני האמיתי שלי' ?
ברגע שהאדם מגיע להכרה שהפחד אינו ה'אני האמיתי שלו' אלא חלק הטבוע בו מילדותו, חלק ילדי לתיקונו.
כשאני מזדהה עם הפחד אך אני זה לא הפחד, אני מתמודד עם הפחד כאילו הוא מחוצה לי ופירוש הדבר שקיימת הפרדה ביני לבין הפחד.
סימני הפחד הסיבות והתגובות:
נכיר את סימני הפחד
את הסיבות לפחד
ואת התגובות לפחד...
התבוננות בפחד בעיני הלומד הבוגר ולא דרך עיני הילד שבי ללא ערבוב עם רישומי ילדות מזיכרונות עבר.
כיצד מתבוננים ?
כמו שמתבוננים לדוגמא על עץ. העץ מלא עלים ירוקים, האדם רואה אותו כהווייתו, העץ עומד נטוע במקומו, העץ לא משוטט הלאה. אז למה רק את הפחד מדמיינים כמשהו אחר, ממה שהוא באמת ?
דרך ההתבוננות נזהה שאנו למעשה משוטטים בצפייה בעץ, מחשבותינו הולכות הלאה ומדמיינות מה יהיה ?
וכי מה, אנו יודעים מה יהיה, מישהו בכלל יודע מה יהיה ?
זה הילדי.
נתבונן על הפחד כהווייתו בצורה עניינית, נוכל להכילו בזמן אמת, לתחום אותו רק לאותו עניין עצמו שממנו אנו פוחדים כרגע.
נקבלו – נכילו בקרבנו בזמן אמת, נתכווץ רק מול אותו העניין שממנו אנו פוחדים כרגע, לאחר מכן נקבל פרופורציה ויבוא שחרור הפחד.
התבוננות בפעולת המיינד – מגלים שיש האטה של המיינד.
כשמתבוננים בפחד הוא מתפוגג, הכרה עוצרת אותו בשדה ההכרה
ואינו ממשיך לערבבנו דרך השדה הרגשי נפשי.
אם נמשיך להתבונן על הדבר שמופיע אחרי הפחד, נגלה שרשרת שלמה של סבך העומס הילדי. ההכרה בכוחה תעצור את הפחד המרכיב הראשון המפר את הקיום. נתקדם לאט, נעקוב אחרי המחשבות, הרגשות, התחושות, נקלוט את התנועה של מרכיבים נעים בזמן.
המרכיבים מעוררים תגובות שמתייחסות לפחד; הימנעות, התנגדות, דיכוי, בריחה.
ניתוח הפחד כשמתבוננים בפחד – העבר לא משתלט כקובע, כי התעוררנו להתבונן ב-'קושי', מעצם הסתכלות עליו וקבלתו הפחד משנה את טבעו ומעורר מחשבות עליו ואני חוזר להכרה ערה, התודעה קולטת את התנועה המתרחשת של קליטה הנעה מדבר לדבר.
הצפייה על עצמנו ללא התנגדות למה שקורה מביאה להכיר במחשבות עמוסות המפצות אותנו והן למעשה הביטוי של ההתנגדות שלנו להכיל את הפחד בקרבנו.
הזיהוי של הפחד והגדרתו כפחד למעשה תוחם את הפחד לעכשווי ועושה הפרדה מאירועי הפחד בעבר אשר נרשמו במוח.
ניבנית תגובה חדשה לפחד.
בחינת הפחד ללא ערבוב עם זיכרונות ילדיים מהעבר.
התבוננות על הפחד כאילו אנו חווים אותו בפעם הראשונה בחיינו.
צפייה על מרכיב הפחד שנעשית ללא הצופה.
הצופה הוא תולדה של אופי הזיכרונות, אוסף זיכרונות עבר.
הצפייה ההכרתית – התבוננות אמיתית עמוקה מכבה את אש הפחד, מאפשרת התקרבות לפחד בהווה והכלתו.
הכלי הוא להתבונן ולהקשיב לעצמנו, לקול הפנימי שלנו.
אתה אינך העבר, או העתיד, לא לייצור זמן ולהשתעבד אליו, הזמן הוא חלק מהפחד.
ההכרה בשנייה זו של ההווה משחררת אותנו מהפחד, תופסת את המיינד לפני שנלכד בעבר, או בעתיד.
נבין נקודה מרכזית עובדה עמוקה שאתה מייצר זמן, את עצמך, את העתיד, העתיד איננו נפרד ממך, אתה תלמד את עצמך כיצד להיות אתה עצמאות. ההתפתחות של הלמידה דורשת זמן, סבלנות בלמידה, רכישת מיומנויות, הבנת טבע הפחד.
התבוננות עליו מקרוב, הכלתו, בסבלנות ללא שאיפה לברוח ממנו אלא חיים אתו, מקבלים אותו וכשחיים אתו משתנה אופיו.
